החמישיה הקאמרית – מתנחל מתלונן

תראה את הנוף הזה ירק תרשים סלעים חיות הכל יש לך פה תראה את האופק מה שהוא בעיר תראה את הבתים כמה שמת ופרחים את הילדים משחקים בחצר תראה תראה אמונה ואהבה אתה מרגיש את הבריזה אתה רואה את השמיים הם לא יותר כחולים פה תרשום תרשום זה לא תל-אביב אפשר לרשום עם כל הרעות את יודע מה אני פותח את העיניים פה בבוקר ציפורים על אדן החלון משקיעות מעבר להרים הבית הזה לב שנבנה פה כדי לעמוד שנים ארוכות שלוש קומות יש מקום להרבה ילדים ולנכדים אינשאללה כדורסל שהתקנתי בחצר הבריכה כמעט מוכנה נשאר רק לרוץ את מסביב ואני לא אדם דתי אבל תוסיף לכל זה תחושת השליחות ואת הכוח של המושג אדמת אבות שמקבלים פה משמעות אמיתית מוחשית,
זה לא שווה מיליון מאתיים,
למה מה היה להם בימית זהב באדמה חורב מדבר ואז משה רבנו לעבר שם כלב ומה הם קיבלו אנשים שמפתחים עם כל הכסף שקיבלו מהמדינה הזאת בנקים פעילות על 10 דונם אז מה יש כזה מרכז האלומיניום טיימס כוס אמק המדינה ועל כל מה שהיא מייצגת אם הם לא יתנו בכוס וגם עליך בית לחם פה תעשי את עצמך מיליון ארבע מאות משפחות הממשלה שלך אחרת אין שלום אני לא נותן שיח,