יואל משה סלומון

יואל מוישה סלומון יואל משה סלומון עם חרב באבנט פתאום שמחות המטפלים של ציפור מה פתאום,
זוכר בוקר לך בשנת תרל ח לא אני זוכר בבוקר עד לשנת אז בבקשה תפסיק להתווכח איתי אתה לא זוכרת טוב הבנו בירקון מניח שכן אתה לא זוכר שאמרת עם ציפורים אינן שרות המוות פה מולך כדאי לצאת מפה מהר אני אני הולך להביא עכשיו אמרתי מה הייתי לבד אני שם עוד חברה שיצטרכו אתה לא זוכר שאמרתי ב 2 הודעות אני נשאר לי להפועל הגבעה הזאת אולי זה טוב אולי זה קורה גם ככה מה אני יודע מה עשית באותו לילה אולי אני אתעלם מזה פותנה בגדה השמאלית איך אתם אני הייתי שם כל הלילה שלא כמוך אני בן אדם עם עקרונות אני אומר לך שבין חצות לאור פתאום שמחות טם טם טם טם טם,
ציפור ואתה אומר לי מתנה בגדה השמאלית איך אתה מעז ישבתי שם עד הבוקר הוא קשה בוקר שוב אל מעבר להרים מקרונים לציוד של ציפורים לכולם נזכר כולן רוצות לזיין אותי אז למה לא חזרת איך אני אחזור איזה פנים היה לי ככה היא כנפיים לא בן אדם שלא ציפור יוצא בן אדם בבוקר עם חרב באבנט חוזר בערב אוף איזה פנים היה לי זה היא תדע שזה לא חשוב תדע שזה לא חשוב אם בלי כנפיים זה רק אופי לא נכון אני חריג אתה לא חושב,
אני אפריע לך לחם,
תות תראי שהכל יהיה בסיסי אחרונות ציפורים,
ישירו ל יואל משה סולומון הענבים יצאו מיפו חמשת הרוכבים,
Thanks! You've already liked this
1 comment